top of page
תמונת הסופר/תליאת קירס

מיזם "בתים פתוחים" הגיע גם למועצת דרום השרון, המועצה שלי ♥️


זהו מיזם המאפשר הצצה  (שבמקרה הזה הופכת לגיטימית 😜)  לבתים של אנשים פרטיים, בתים שיש להם סיפור.


הבית הצבעוני שלי


ואני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל לספר על הבית הכחול שלי, הבית הזה שגדל איתי כבר 27 שנים ואין פינה בו שלא מספרת אותי.

הבית הכחול שניצב ממש לקראת סוף הרחוב, בצד שמאל, עם הפרגולה הצבעונית  ושלושת הדקלים הנישאים תמיד לשמיים כחולים.

האם להתחיל לספר על  ארון החשמל שנמצא מימין לדלת הכניסה הצבועה ושכבר לפני שנים התקנתי לו דלת\תריס ישן שמצאתי זרוק בפינת רחוב גרוזנברג ונחלת בנימין? שזאת פינה שעמדתי בה שנים, אבל זה בכלל מסיפור אחר.

 

ואולי בכלל מהשלט   התלוי עליו, שמספר בספרדית : "הבית הזה היה מסודר בשבוע שעבר" 🤣


דלת כניסה מעץ אלי הביתה

גם הגיטרה שיש מצב שנולדה ביחד איתי (אי שם במאה הקודמת) ומונחת בגאון לצד דלת הכניסה ממול לתריס, הגיעה אלי אחרי סיבוב בפינת המיחזור, ואני בטוחה שיש לה פז"ם ארוך מלא בסיפורים. פיתוחי העץ המיוחדים המעטרים אותה והחותמת המוטבעת עליה,  מי זורק כזו גיטרה??? 🤦‍♀️


הבית הצבעוני שלי

או אולי הסיפור על הרהיט המקסיקאי שבשבת שימשית אחת לפני לא מעט שנים, גיליתי בזכותו שצבעי גואש איכותיים, טובים גם לציור על זכוכיות?  

או הסיפור על כסאות פינת האוכל שרופדו בבדים שציירתי עליהם עם צבעי הסופרקריל שנשארו מהשיפוץ של הבית. כן, כן… שאף אחד לא יספר לכם שלא  נוח לשבת על בדים צבועים בצבעי קירות משוגעים!

ונשאר מגוון עצום של סופרקרילים כי לכל קיר בבית יש את מספר הסופרקריל שלו 

כי ככה אני אוהבת !

שצבעים וקירות מדברים את עצמם וגם מנהלים שיח אחד עם השני 🙃

פעם אמרה לי מישהי, עם בית מאוד מונוכרומטי,  שצריך אומץ לחיות בתוך כל כך הרבה צבע. ואני בכלל חשבתי שצריך אומץ לחיות בשחור ולבן ...


אבל הסיפור של הסטודיו שלי מנצח את כולם

סטודיו אתליארט בישוב מתן


כי שם למעלה, במעלה הקומה השנייה של ביתי מתקיים התפר שבין האישי למקצועי, שם אני הכי אני שאפשר להיות.

וזה לא רק בזכות זה שאני גרה על קו התפר 😜

כי שם למעלה אני תופרת את הסיפורים מלמטה, נותנת להם חיים חדשים, מפתיעים,  מחפשת חיבורים והקשרים, בונה עולמות, מאגדת זכרונות, ומפסלת חלומות.

מרפדת את העולם בחומרים רכים

וצובעת אותו בצבעיים הכי  אופטימים שאפשר

כי זו אני 

כך נראה ביתי

ולמרות שיש פה משהו מציצני

ואני לא אוהבת מציצנים 

( כי בשנות ה 80,  כשגרתי בקומת קרקע, ברחוב הקליר 6  בתל אביב, היה לי אחד כזה, אבל אמיתי ,שבא בכוונה להציץ)

אבל חשוב לי שתבואו ותרגישו ותאהבו או תשנאו, תתרגשו או תתרגזו

העיקר שיהיה חיבור

אז כן, מזמינה אתכן לגעת, להכיר ולא רק  להציץ

בחול המועד סוכות 

18-19/10/24

שישבת

פסטיבל בתים פתוחים בדרום השרון.

ובוויז תירשמו: הדס 63 מתן:

ואם יש לכם עוד שאלות פשוט תכתבו 

                  👇              

מוזמנת לפנות אלי על כל שאלה

אני כאן 🙌


                       


 





272 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page